זירוז לידה

בואי נדבר בזריזות על זירוז.

מאת: ד"ר אינה בלייכר רופאה מתמחה. נשים ויולדות

אז השעון מתקתק… והמועד אוטוטו מגיע… אבל אין ציר ולא צירון בדרך, והתינוקי הכריז על מאחז קבע ברחם שלך!! מבול השאלות "נו, מתי?" לא מפסיק, הרגלים נפוחות, כבד, חם………ובקיצור נמאס!!! אז מה עושים??  קודם כל הולכים לסופר וקונים סבלנות ואופטימיות במבצע- וכמה שיותר!! אומנם זה זירוז- אבל התהליך יכול להיות ארוך, במיוחד בלידה ראשונה.

ישבו חכמנו משכבר הימים, עבדו, עמלו, חקרו, ניסו, כתבו, ובעיקר פרסמו המון מידע. להלן תקציר מזורז ובעצם כל מה שעליך לדעת על "זירוז לידה"-נא לקרא בקצב מהיר!
אז למה לזרז??

אם מדובר בהריון תקין טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה, שום, בצל, ואבני חושן- הסיכוי שתכנסי ללידה ספונטנית הוא סביב 90% פלוס מינוס. אם את קוראת דברים אלו בזמן צירים, תחת אלחוש אפידוראל- את מוזמנת לעבור לכתבה הבאה.
במידה ואין מניעה מלידה נרתיקית, המקרים בהם אנחנו, הרופאים, ממליצים על זירוז הם מקרים שלדעתנו המקצועית עדיף לתינוקי להיות בחוץ מאשר בפנים, כלומר, המשך ההריון מסכן את העובר ו/או את האישה. באילו מקרים מדובר ולמה?

הריון עודף: הריון ממוצע אורך 280 ימים או 40 שבועות ,כן, זה לא באמת 9 חודשים. כ10% מכלל ההריונות מגיעים להריון(42 שבועות) עודף וזו הסיבה הנפוצה ביותר לזירוז לידה. מחקרים רבים מראים שיש עליה משמעותית בתחלואה עוברית החל משבוע 41 ולכן במחלקתנו ממליצים על מעקב הריון עודף כל 3 ימים החל משבוע 40+ וזירוז החל משבוע 41.

רעלת הריון: קודם כל תרגעי! העליות בלחץ הדם שלך, יכולות לגרום לאי ספיקה שלייתית ולכך שבעצם העובר אינו מקבל אספקה מלאה של כל מה שהוא צריך- בעיקר חמצן.

סוכרת הריון: החשש הגדול בסוכרת הריון היא עובר גדול. הפחד הגדול הוא בעיקר חילוץ כתפיים (סיכון לפרע כתפיים), פגיעה בפרינאום, דימום מוגבר וניתוח קיסרי. ככל שהעובר נמצא זמן רב יותר בבטן- כך הוא מעלה במשקל יותר ויותר- אין מה לעשות, החיים ברחם ממש טובים! התנאי ללידה נרתיקית במקרה של סוכרת הריונית הוא עובר לא יותר מ4000 ג'.

האטה בצמיחת העובר (IUGR): מסיבות שונות, בשלב מסויים העובר מחליט שהוא מספיק גדול ולא בא לו יותר לגדול. בדרך כלל הרופא  המטפל שלך ישים לזה לב סביב שבוע 32. אם העצירה בגדילה תיהיה קיצונית מידי (אל תדאגי, זה לוקח זמן), הרופא שלך יבצע איתך דיון ובעצם ימליץ להוציא את העובר לאויר העולם בטענה שבחוץ טוב לו יותר מאשר בפנים.

מיעוט מי שפיר: כשלעובר אין מספיק מים הוא נמצא בסיכון לעצירה בגדילה, לחיצות על חבל הטבור ומאידך ירידה באספקת החמצן ועוד.

איך עושים את זה?

יש תנאים מסוימים שציריכם להתקיים כדי שהזירוז יצליח. אם את מידה 40 בנעלים- גם אם מאוד תרצי לנעול מידה 35- זה יהיה כמעט בלתי אפשרי. באותה מידה, התנאים הצווארים (צוואר הרחם) הם הקובעים איך יתבצע זירוז הלידה. הפרמטרים הנבדקים הם:  פתיחה, מחיקה, מיקום הראש ביחס לאגן (גבוה/נמוך), מרקם הצוואר (קשה/רך)  ומיקום הצוואר (אחורי/מרכזי/קדמי). אם צווארך בשל ללידה  אפשר להתחיל! אם הצוואר ארוך, סגור, אחורי ואינו מעוניין בהתערבות- לא לדאוג. נכין אותו בעל כורחו!

שיטות הזירוז מתחלקות לזירוז תרופתי ומכני.

הזירוז התרופתי:
פיטוצין: פיטוצין,בגד כפת בראש מילה,הוא חומר סינטטי שזהה לאוקסיטוצין שמשתחרר באופן טבעי מבלוטת יותר המוח שנמצאת בדבר הזה בתוך הראש הידוע כ-מוח. הפיטוצין מתחבר לקולטנים שנמאים על הרחם שכמותם עם גיל הריון גדלה, והרגישות שלהם להורמון עולה. החיבור (ממש כמו מפתח ומנעול) בין ההורמון לקולטן גורם להתכווצות- או במילים פשוטות לצירים. בעוד שבלידה רגילה האוקסיטוצין משתחרר באופן טבעי וגורם לצירים, בזירוז לידה ע"י פיטוצין תקבלי צירים חמים וטריים מהתנור דרך הוריד. היתרון בפיטוצין הוא שהשליטה בו מאוד טובה. אורך החיים שלו בגוף הוא 3-6 דקות, ובכל רגע נתון (יותר מידי צירים, מצוקה עוברית וכו) ניתן להפסיקו. הפיטצין ינתן תחת ניטור עוברי כדי לראות שאת, העובר והרחם מרגישים טוב. פיטוצין מתאים לצוואר שהוא בשל ללידה, לא אחורי, לא קשה, לא סגור ולא ארוך.

פרוסטגלדין: הורמון המסייע בהבשלת צוואר הרחם ע"י הפרדת הקרומים שגורמים לפתיחתו ומחיקתו. הצורות הקיימות הן ג'ל נרתיקי, כדורים שמכניסים לנרתיק ופרופס- ניר קטן הספוג בהורמון הפרוסטגלנדין ובקצהו חוט. היתרון בפרופס הוא הקלות בהחדרתו ומהירות בהוצאתו ע"י החוט. לאחר החדרתו, תחוברי למוניטור שמפקח על כמות הצירים ותגובת העובר. כמובן שבמידת הצורך ניתן להוציא את הפרופס בקלות ע"י משיכת החוט.  לאחר שהצוואר בשל ומוכן- זה הזמן לפיטו(צין)!

הזירוז המכני:
סטריפינג: הפרדת קרומים של העובר מצוואר הרחם ע"י האצבע של הבודק.  הפעולה מגרה את הצוואר וגורמת לשחרור טבעי של ההורמונים המוזכרים למעלה, ובעצם מתחילה את תהליך הלידה באופן יזום. בזמן הבדיקה הוגינאלית הרגילה- הבודק יכניס את ה- gold finger הרי היא אצבע הזהב שלו לביצוע הפעולה. זה לא נעים, ואפילו קצת כואב… אבל המטרה מקדשת את האמצעים…לא??

פקיעת מים: ברחמך יש סביב ליטר אחד של מי שפיר. אל תדאגי, לעובר יש מספיק מים אם נפקע אותם… וחוץ מזה, תמיד אפשר להזליף נוזלים בחזרה במידת הצורך. התליך הזה- ישחרר את ההורמונים שכבר דיברנו עליהם, ויגרום להתקדמות בלידה.

קטטר דו בלוני: צינורית בעלת שני בלונים שניתנים לניפוח. הצינורית מוחדרת לצוואר הרחם, הבלון שבתוך הרחם מנופח ע"י הזלפת נוזלים, לאחר מכן הבלון בצידו השני של צוואר הרחם (בתוך הנרתיק) מנופח באותה צורה. הלחץ והרצון של שני הבלונים משני הצדדים של צוואר הרחם- יגרמו לפתיחתו. התליך יכול לקחת כ24 שעות… אז סבלנות זה שם המשחק. מיד בתום פעולתו- ניתן לפקוע מים ולהתחיל במתן פיטוצין.

גירוי פטמות וסקס: כל מילה מיותרת… אבל בכל זאת. חוץ מכיף, רוגע וזמן איכות שבקרוב יוחלף בדברים אחרים- בזמן קיום יחסי מין וגירוי פטמות משתחרר אוקסיטוצין למחזור הדם ואת כבר יודעת מה הוא עושה…לא?

שיאצו:  מסג', רוגע, מגע, תמיד כיף ונעים למי שאוהבת… בנקודות לחיצה מסויימות יכול אף לסייע בזירוז הלידה. את מוזמנת לדפדף לכתבה בדיוק בנושא הזה.

מילה לסיכום:
קודם כל תרגעי, לדאוג- זה התפקיד שלנו. ההחלטה האם לזרז לידה או לא מתבצעת לאחר דיון שקול לאור כל הנתונים שמוזכרים כאן תוך שיתוף והסבר מפורט עבורך ומי שמתלווה איתך ללידה. חשוב לדעת שזירוז ללא אינדיקציה רפואית או ללא תנאים מתאימים מעלה מעט את הסיכוי להגיע לניתוח קיסרי. במהלך כל התהליך, צוות מיומן מבצע ניטור והשגחה כמו נץ, עליך ועל עוברך. לא לשכוח להביא בתיק את הסבלנות והאופטימיות מהסופר…
מאחלת לך הצלחה, לידה קלה, וכמובן הרבה בריאות.

תגובות פייסבוק

תגובות

7 תגובות

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם